עם ווקליות מטורפת, קצב מהפנת והרגשה של אולדיס- שלישיית האחיות לוז מביאות לבמה רק מה שהן יכולות. הרגשה כיפית של חזרה לשנות ה-30 העליזות. אז אנא, תלבשו איזה מכנסיים אלגנטיים, איזה כובע קסקט מסוגנן וצאו לרקוד לצלילי ג'ז-לוז לינדי הופ. מערכת לתוך הלילה ראיינה את יפעת לוז, צלע מהשלישייה המדהימה. ריאיון קצת מזמן, אבל לא כל כך
ש: איך היה הקהל בפסטיבל ניו אורלינס בתא? איך היתה התגובה של הקהל אליכן ויחסי הגומלין ביניכם
ת: האמת שהיה קהל מדהים וחם. הרבה זמן לא נתקלתי בכאלה תגובות. האולם היה מפוצץ, ההופעה היתה מפוצצת לחלוטין. וממש אחרי כל שיר לקח זמן עד שהקהל סיים למחוא כפיים. היו המון מחיאות כפיים והמון שמחה. הרגיש טוב.
ש: לאור הטור הבינ' המדהים שעשיתן, היו הבדלים בין הקהל האמריקאי לקהל ישראלי
ת: לא הייתי מגדירה קהל ישראלי או קהל אמריקאי כמשהו כללי, אני מרגישה שבכל מקום שהגענו אליו – היה אותו סוג של קהל. מאוד משתנה מאולם לאולם. מעיר לעיר וממדינה למדינה. אז לא הייתי אומרת איזה משהו כללי. כן הייתי אומרת לגבי המופע שלנו שיש משהו המוסיקה הזו, של שנות ה-20 וה-30, בהרמוניה הקולית ובמקצב הסווינג שהוא מעורר בקהל אושר מאוד גדול. משלב מאוד מוקדם של ההופעה. אז, זה מאוד כיף ומשמח ומרגש, לראות קהלים גם בארץ ובחו"ל- פשוט מתמסרים להנאה ולאושר הזה. המוסיקה הזו מעוררת.
ש: מה את חושבת על הגל הזה של אולד-בנד, סווינג ניו-אורלינס ששוטף את הארץ? הקהילה גדלה, מתרחבת
ת: אני חושבת שיש, משהו במוסיקה הזו שהוא מנחם,מפתח ויותר ויותר אנשים מוצאים בו או עניין מחודש אם הם צעירים או אנשים יותר מבוגרים אז, יש להם פשוט נוסטלגיה למוסיקה שההורים שלהם היו שומעים בבית. יש איזה מעין מכנה משותף בין הרבה גילאים שמתעניינים במוסיקה הזו וגם יש המון רקדנים שהתאהבו בסגנון שנקרא לינדיהופ, שהוא הריקוד שקשור לסווינג בתקופה הזו של שנות ה-20. זה מדהים. יש מועדונים בהמון ערים בארץ וכמויות של רקדנים הולכות וגדלות. ממש, לומדים את התנועות ומוצאים לעצמם בגדי וינטג' תקופתיים לרקוד איתם. מאוד צבעוני וקלאסי וכיף.
ש: מה היעד הבא
ת: היעד הבא של האחיות לוז הוא האלבום שלנו שעומד לצאת בהמשך 2018(יוצא היום)!. ואנחנו מאוד מתרגשות מהדבר הזה בהשראת ההרכבים שהיו בשנות ה-30 בניו-אורלינס ולמדנו קודם-כל לשיר שירים בהתאם. ממש, אחד לאחד. ואז, הגלגול הבא היה לנסות לכתוב עיבודים לכל מיני שירים יותר עכשוויים. ולנסות להעביר אותם דרך הפילטר הזה שנקרא "הקלוז-הרמוני-סינגינג" – שזה הסגנון שאנחנו שרות. בעצם, השלב, הבא זה חומרים מקוריים שלנו. ששילבנו כל מני חומרים מקוריים לאורך השנים אבל עכשיו ממש החלטנו להקדיש את כל כולנו לשירים חדשים וליצוק לתוכם כל מני עולמות מוסיקליים שאנחנו נוגעות בהן שולך. העולם הזה של הלוז, הרמוני סינגינג ושל הסווינג ושל הג'ז- העולם בו אנו שוהות בשנים האחרונות וביחד עם זה איזשהו שילוב של עולמות כמו מוסיקה אלקטרונית ושל אר-אנד-בי ושל היפהופ ושל אוונגרד-כל מני מוסיקות שאנחנו חיות ושומעות עם כל אחת בעצמה ושלושתנו ביחד. אז זה תהליך ממש מרתק ובקרוב כולם יוכלו לשמוע אותה.
ש: יש איזה אמן שאיפתו הייתן רוצות לשתף-פעולה
ת: האמת, בשנים האחרונות יצא לנו להגשים כמה חלומות כאלה. הרבה יותר ממה שיכולנו לדמיין. היה שת"פ עם המוסיקאים הכי גדולים פה בארץ- שלמה גרוני, שלומי שבת, יוני רכטר ועוד. ועם כנורות ועוד כלי נשיפה. ובעוד מדינות… כרגע, אנחנו מנסות להתמקד בחומרים שלנו, יש המון אמנים שאנחנו אוהבות אך נשאיר את זה להמשך.
ש: מהי ההופעה הכי זכורה לך? הכי חזקה שהיה לך? הופעה שבאמת ריגשה אותך
ת: באוקטובר האחרון עשינו סיבוב הופעות ארוך בארה"ב. השיא שלו היה הופעה שהופענו ביחד עם" המנהטן-טרנספר-גרופ". הם אחד מהרכבי הג'ז ווקלי הכי חשובים בהיסטוריית הג'ז. כשהייתי בתיכון ונחשפתי לראשונה לג'ז, ווקלי- הדיסק שלהם היה אחד הדברים הראשונים ששמעתי. מאוד השפיעו על הדברים שאחר-כך יכולתי לדמיין. נפלה לנו ההזדמנות לעשות איתם מופע דאבל פ"יצר. באותו ערב, הופעה שלנו ואחריה שלהם, ובתיאטרון חגיגי ויפה בקליבלנד, אוהיו. זו היתה סגירת מעגל אישית ובאופן כללי חוויה מאוד עוצמתית, מוזיקלית ואנושית. המפגש איתם היה מרגש. זה משהו שעל ההופעות שלנו בעולם היו חוויות מאוד מיוחדות. כי זה נורא חזק להיפגש עם אנשים שהם לא ישראלים ולראות מה מוסיקה לשנו עושה להם. פתאום שיר בעברית. למשל. הופענו בניירובי, קניה: בפסטיבל הג'ז שם שרנו איזה עיבוד מיוחד לשיר "אור" של נעמי שמר. כשירדנו מהבמה, אז המנהלת של הפסטיבל, אשה קנייתי מדהימה, אמרה לי בפשטות שהיא הצליחה להבין את המילים. היא הצליחה איכשהו אנרגטית, רגשית, להבין על מה שרנו למרות שהיא לא יודעת מילה בעברית. תחושה שמוסיקה יכולה באמת לדבר מעבר למילים ולהגיע לאנשים.
האלבום המהפנט כעת בחנויות. רוצו לקנות בקצב האונד בנד גרוב לפני שייגמר. ותסמכו עליי, ייגמר מהר
