מתוך תשובות רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים לפניות מגזין לתוך הלילה עולה תמונה עגומה כי אמנם רשימת האתרים שזוהו כאלו שניזוקו במהלך הלחימה הינה מצומצמת, ישנה הערכה כי עשרות אתרים נוספים נפגעו כתוצאה ישירה מהירי לשטחי ישראל, או במסגרת השרפות שפרצו כתוצאה ממנו. רשות העתיקות: "את הנזק הממשי ניתן יהיה לאמוד רק אחרי המלחמה".
במהלך הלחימה בדרום ובצפון ככל הנראה נפגעו עשרות אתרי עתיקות ברמות פגיעה שונות. חלקם מפגיעה ישירה, אחרים משרפות ובעירה שפרצו לאחר פגיעת אמצעי הלחימה שהופנו לעבר ישראל בקרבת האתרים. ע"פ רשות העתיקות, בין האתרים הארכיאולוגיים שפגיעתם עקב הלחימה זוהתה ניתן למנות את מצד עתרת, מצודת הונין והעיר התחתית בתל חצור. מטעם רשות העתיקות כי נפילות הטילים ושברי היירוט בשלושת אתרי הארכיאולוגיה הצפוניים מאוד "גרמו נזק ישיר ובלתי הפיך לעתיקות". במקביל, רשות הטבע והגנים (רט"ג) מסרה לפניית המגזין בנושא כי היא מכירה לפחות שלושה אתרים ארכיאולוגיים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה בדרום ובצפון. חוץ ממצד עתרת, ברט"ג מנו את הפגיעה בגן הלאומי אשקלון, ספציפית פגיעת מכולות של משלחת החפירות באתר. ממצאים רבים מהתל הדרומית החשובה ניזוקו בצורה קשה. בזמנו, בקרב חוגי ארכיאולוגיה נערך קול קורא לעזרה ובזיהוי ממצאים שנשרפו. חלקם מוצגים במוזיאון ישראל. אתר נוסף שנפגע הוא עין אפק מבנה הטחנה.
- הערכה: עשרות אתרי עתיקות בישראל נפגעו במהלך הלחימה בדרום ובצפון
- "ובאזור": דיוני הצעת החוק לסיפוח עתיקות ביו"ש החלו היום בועדת החינוך של הכנסת, ללא עבודת מטה ברורה עם גורמי המקצוע
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
בד בבד, השריפות הנרחבות בצפון הגיעו לעשרות אתרים. גן לאומי אחר שנפגע הינו גן לאומי תל חצור. אתר מקראי מהחשובים מאתרי ישראל שהוגדר כאתר מורשת עולמית. בין חוקריו ניתן למנות את הרמטכ"ל השני, רא"ל (במיל') יגאל ידין עם הממצאים החשובים נמנים מפעל מים מרשים מאין כמוהו, ארמון כנעני, ומבנים מהתקופה הישראלית הקדומה. ראשיתו של האתר עוד מסוף האלף השליש לפנה"ס, והוא מוזכר בכתבים שתוארכו לתחילת האלף השני לפנה"ס.
מצד עתרת ומצודת הונין ליד מרגליות הינם אתרים שתוארכו לתקופה הצלבנית, מלפני כ-800 שנים. הירי על מצד עתרת הוא כנראה הפעולה הצבאית העצימה הראשונה נגד שרידי מבצר מסדר הטמפלרים הידוע לשמצה מאז חורבנו באוגוסט 1176 לספירה. המצור אז נערך על סלאח א-דין בעצמו. במסגרת המחקר הארכיאולוגי על האתר נחקרו גם הרוגי המצור והחורבן. בחודש שעבר דווח כי האתר חווה פגיעה ישירה. אורית בורטניק, מנהלת אגף ארכיאולוגיה ומורשת ברשות הטבע והגנים, אמרה אז לאתר "וואלה" כי "זוהי פגיעה מכאיבה במיוחד", והוסיפה: "מצד עתרת הוא אתר מורשת בן למעלה מ-800 שנה, שנפגע מטיל שנורה מלבנון. אנו שנה לתוך המלחמה, ועדיין אין לנו גישה לאזורים רבים בקו העימות, והחשש הוא שנגלה פגיעות נוספות באתרי מורשת כשתתאפשר הכניסה לשטח. אנחנו נערכים בהמשך לביצוע סקר חירום מקיף לאיתור ותיעוד הנזקים שיאפשר לנו לגבש תכנית שיקום ושימור הולמת לערכי המורשת שנפגעו".
בריאיון לעיתון "דבר", פרופ' דניאל מסטר, ארכיאולוג ממכללת וויטון באילינוי, שמנהל את החפירות בתל אשקלון מ-1992, מסר בנוגע לאירוע הפגיעה במכולות האתר במתקפת ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר כי "בסרטונים הראשונים ראינו רק שתיים מהמכולות, אלה שנפתחו מהפיצוץ. אבל אז קיבלתי עוד סרטון, ראיתי שיש עוד שתי מכולות סגורות שהצבע התקלף מהן", והוסיף: "הנחתי שאם נפתח אותן נראה רק אפר, ולמרבה הצער, זה באמת מה שראינו".
ע"פ רשות העתיקות, השריפות הנרחבות בצפון הגיעו לעשרות אתרים. "את הנזק הממשי ניתן יהיה לאמוד רק אחרי המלחמה" נמסר מרשות העתיקות, והוסיפו: "רשות העתיקות ממשיכה בביצוע חפירות הצלה לצורך פיתוח הארץ ככל הניתן, למעט אזורים הקרובים לגבול הצפון. מחוץ להפסקות קצרות בחפירות באזור הגולן והגליל העליון, הפעילות נמשכת כסדרה".
מרט"ג נמסר כי "שטחים רבים בצפון הארץ סגורים כשטח צבאי סגור בגלל המלחמה והרשות תוכל לבצע סקרים לאיתור פגיעות נוספות, לאומדן הנזקים בקו העימות ויצירת תכנית שיקום רק בסיום המלחמה".
